אני בטוח שלכל אחד יש את הפרויקט הישן שלו שבמחשבה לאחור היה יכול להיות הרבה יותר טוב. אז הסיפור הזה מתחיל בתחילת שנת 2008, אני תלמיד בכיתה ט' ובדיוק התחלתי לעבוד במעבדת אלקטרוניקה באזור השרון, לא משהו מורכב מידי אבל זו בהחלט הייתה הזדמנות טובה ללמוד כמה דברים חדשים. בעודי עובד מלחים איזה לוח צצה לידי מכונה משונה שמשום מה תפסה את זווית עיני. לאחר חקירה קטנה הסתבר שזו הייתה מכונה להרכבת שנאים או כמו שנהוג לקרוא בהגה המקצועית:
Winding Machine (מכונת ליפוף).
 |
| ההשראה לפרויקט - מכונה לליפוף שנאים |
אז לאחר שחזרתי מיום העבודה החלטתי לשים לעצמי מטרה לבנות מכונה כזאת בעצמי. למזלי, בניגוד לשאר הילדים בגילי למדתי במסגרת דמוקרטית כלומר, התלמידים אינם מחויבים בלו"ז מסוים אלה עפ"י החלטתם. מה שהוביל אותי להעביר את רוב שעות היום בכיתת האלקטרוניקה..
 |
| סקיצה ראשונה לפרויקט |
שהגעתי לכיתה למחרת ישר התחלתי לשרבט כמה סקיצות למכונה והעניין אכן רץ די מהר. מפה לשם התחלתי כבר לבנות את המכונה. על מנת לעשות את כל העניין קצת יותר יעיל בהתחשב בזה שמדובר ב-Prototype החלטתי להשתמש בלגו ולהלן התוצאות:
כפי שניתן לראות, המכונה עצמה מורכבת משני חלקים: חלק ראשון אחראי על ליפוף ליבת השנאי/אלקטרומגנט. כלומר, לסובב ליבה כלשהי. בתמונה למעלה ניתן לראות ליפוף ליבה עשויה פלסטיק. החלק השני של המכונה, כונה ה"סדרן". תפקידו הוא להכווין את החוט מצד לצד של הליבה.
 |
| הסדרן בפעולה |
אז לבסוף, הגעתי למצב של פרויקט ראשון עובד, הכל היה נפלא אבל ידעתי שאפשר עוד לשפר המון. מה שהפריע במיוחד היה שהפרויקט בבסיסו הוכוון להיות יותר פרויקט מכניקה מפרויקט אלקטרוניקה (עפ"י החלטת המורה שהכווין אותי בפרויקט), לא שלא אהבתי את הפרויקט אבל ידעתי שיש עוד פוטנציאל עצום שאינו ממומש. השנים עברו והנה הגעתי לכיתה יב'. במסגרת מסורת של הבית ספר, נהוג לעשות פרויקט "סגירת מעגל" שמטרתו לסכם את תקופת הלימודים יחד עם השארת חותם כלשהו. לאחר חשיבה מעמיקה על מה יהיה הפרויקט שלי החלטתי לבנות גירסא שנייה למכשיר, כל זה לאחר 3 שנים בהם התפתחה תרבות המייקרים, הארדואינו ויותר מכל, כבר הייתי משופשף בכל עסק האלקטרוניקה הרבה יותר.
 |
| מתחילים לבנות - V2 |
לאחר חשיבה קצרה, החלטתי לעבוד בעיקר על כל בקרת המכונה בצורה יותר יסודית מבגרסה הקודמת שנבנתה רק ע"י בקרת חשמל בסיסית (מפסקים, ממסרים חיישן מגנטי). בגירסה השנייה החלטתי להשתמש בארדואינו מגה כבקר מרכזי בשילוב עם Motor Shield על מנת לשלוט במנועים של הפרויקט (שהחלפתי ממנועי DC למנועי Stepper על מנת להגביר את הדיוק של המכשיר). בנוסף, בגירסה השנייה שמתי מסך LCD 16*2 על מנת לתת פידבק ומידע תוך כדי עבודה של המכשיר (היה תכנון של מערכת הפעלה בסיסית אבל בסוף זה ירד מהפרק עקב חוסר זמן).
 |
| מרכיבים את מערכת הבקרה |
בכללי אני חייב לציין שהייתי דיי מרוצה מהתוצאה הסופית, אך עדיין אני חושב שעדיין יש עוד המון שיפורים ושינויים פוטנציאליים. ככל הנראה אם באמת תהיה עוד גירסה (מה שקשה לי להאמין) אז היא ככל הנראה תודפס תלת מימדית ולא תבנה עם לגו שמתפרק כל שלוש שניות... (אם תסתכלו קרוב בתמונות, ניתן לראות שהברגתי את הלגו למשטח עבודה שלי, מה גם שכמעט כל הפרויקט היה מודבק עם דבק פלסטיק תעשייתי).
 |
| מכניסים את החלקים ללוח הבקרה (שגם אותו בניתי) |
בכל אופן, הפוסט הזה נכתב די אימפולסיבית לאחר שתקף אותי פרץ נוסטלגיה שבמקרה נתקלתי באחד השרטוטים שישב אצלי בספריה (בזמן הבנייה כתבתי כמה עשרות דפים על הפרויקט). ומאוד רציתי לדעת, מה הפרויקט שאתם הייתם רוצים לשנות בחשיבה לאחור? ספציפית, את הפרויקט הזה אכן יצא לי לעבוד עליו פעם שנייה אך את שאר העשרות-פרויקטים לא יצא לי לשוב אליהם.
 |
| V2 - ככה זה נראה בסוף |
לסיכום, אף על פי שניסיוני המקצועי דיי דל הייתי אומר שתמיד (לי בכל אופן) חשוב לראות אילו דברים לקחתי מכל עבודה. למרות שבתמונות האלו אי אפשר להעביר את זה אבל מכל פרויקט אפשר ללמוד המון, החל מקיפול מכסה של DVD ללוח בקרה לפרויקט שלי עד לחקירה איזה דבק משפיע הכי טוב על לגו. בקיצור, אל תשכחו כל פעם שאתם יושבים מול פרויקט מתיש בשלוש בלילה לראות את הדרך שעשיתם מהפרויקטים הקודמים.
ממש נוסטלגי :) אני זוכרת שראיתי את זה בגרסת הלגו!
השבמחקפוסט מצוין. עצות מוצלחות גם למי שלא מתעסק באלקטרוניקה.